יום חמישי, 12 בינואר 2012

ארבעים ....



יש לי היום יום הולדת ... איך נעלמה עוד שנה?
אוהבת מאד את השיר הזה, מרגש אותי גם כשאין לי יום הולדת.
אבל היום כן יש לי יום הולדת, מיוחד מאד-מאד, אני בת ארבעים. ואני שמחה על הגיל הזה. שמחה ומאושרת על כל מה שיש בחיי. תודה רבה לבורא עולם על בעלי, ילדיי, משפחתי, חבריי, ועוד רשימה שלא נגמרת שאני מבורכת בה. תודה רבה רבה. תודה רבה לכל מי שנמצא בחיי, מקווה שאני מעניקה לכם אושר.
תודה רבה להוריי הנפלאים, אין כמוכם. תודה רבה לכם על החיים.

אור ואהבה לכל העולם.

יום רביעי, 11 בינואר 2012

עוגת שוקולד וקפה שחור ...

מאז שהפסקתי לעשן אני מאוהבת בריח של הקפה השחור.
אבל לא על זה רציתי לדבר. חזרתי היום מקניות (בשעה 21:45 ?!) וכשנסעתי באוטו שמעתי את לאונרד כהן.
את הדיסק שלו קניתי ביום שישי כחגיגה מוקדמת לתהליך הגמילה.
בקיצור, כאשר שמעתי את הקול שלו עלה לי טעם של עוגת שוקולד וקפה שחור. קורה לכם לפעמים שאתם שומעים מישהו ומרגישים טעם בפה?

תנסו... מה שבטוח שתהנו.

אור ואהבה.



יום שני, 9 בינואר 2012

עוד קצת סבלנות ...

הייתי מאד רוצה לספר לכל העולם מה עובר עלי בימים האחרונים, אבל עוד לא, עוד קצת, עוד טיפל'ה סבלנות, גם שלי וגם של העולם. כשיסתיימו להם שלושת השבועות הראשונים של התהליך אוכל לספר לכל העולם שאני נכנסת ב"ה לתהליך היריון מחודש, ובסיומו (לאחר תשעה חודשים) אני אוולד מחדש.
זהו לבינתיים. אני לא אוסיף, למרות שמדגדג לי מאד באצבעות.

זה השיר ששרתי היום במקלחת (דרך אגב, אחת הדרכים הנהדרות לנקות גוף מרעלים).
וקפה, הוא אחד העוזרים לגמילה מניקוטין בשבועות הראשונים.


ועוד שיר שאני מאד מאד אוהבת.
מרימה לחיים כוס קפה לחייך בוב דילן יקר. תודה רבה על מוסיקה משובחת. (דרך נוספת ליצירת דופמין בגוף, האזנה למוסיקה שאוהבים).



אור ואהבה לכל העולם.

יום שישי, 6 בינואר 2012

שינוי אמיתי ...

בעוד שש שעות אני אשב על הכיסא של המטפל והוא אמור לגאול אותי מאותו הרגל ארור שנכנס לחיי לפני 22 שנים. עישון סיגריות. כל מי שמכיר אותי בחיי הבוגרים מכיר אותי מחזיקה סיגריה. למעט הפסקה אחת רצינית של כמה חודשים.

כשפגשתי חברה טובה בפגישת מחזור, וכשהיא ראתה אותי יוצאת לעשן, המשפט שהיא אמרה לי "את עדיין עם זה".
כן, הזה הזה מלווה אותי כל חיי הבוגרים. אני לא מכירה את עצמי כאדם בוגר ולא מעשן, והאמת אפילו קצת מפחדת מהשינוי הזה, אבל גם מאד מתרגשת. מתרגשת מחיי החדשים שעומדים בפתח. חיים נטולי עשן, נטולי ריח מסריח מהבגדים, מהידיים, מהפה ועוד ועוד. כל מי שמעשן יודע שזה נדבק בכל דבר.

הילדים שלי לא  מכירים אותי לא מעשנת, הם רגילים לריח שנודף ממני ואף פעם לא התלוננו. תודה רבה לכם יקיריי שסבלתם אותי כל השנים האלה, מקווה שמעכשיו יגיע הפיצוי.

תודה רבה לאלוהים שהחזיק לי את הגוף בכל השנים הארוכות האלה, מבטיחה כי מעכשיו אהיה ראויה לגוף הנהדר הזה, החזק כל כך.

מאחלת לי בהצלחה רבה.
והנה השיר שילווה את היום הזה.



יום שלישי, 3 בינואר 2012

הצליח לי ...

אני אוהבת כל כך כאשר אני מחפשת פתרון לבעיה הרבה זמן, משאירה את זה לנוח, וחוזרת אחרי כמה זמן והפתרון פשוט נמצא שם ומחכה לי. רגע נהדר.

ניסיתי להוסיף כפתור לבלוג שלי, תוכלו לראות אותו מצד ימין - pinterest.
אתר שאני נהנית כאשר אני נכנסת אליו, בהיותי חובבת עיצוב וחפצים יפים.