יום רביעי, 23 במאי 2012

אור ...

השלום והברכה לכם,

איזה כיף שאתם כאן.
מזג האוויר בחוץ פשוט מדהים, רוח מלטפת, קצת אפרורי, עונת מעבר במיטיבה.

את הכתיבה הבוקר מלווה אותי אורחת, יונה שיושבת על חלוני.





היום הוא מין יום כזה שבו הפרודוקטיביות נמצאת במצבה המינימאלי, ו"קצת" היא מילת המפתח - שעות הבוקר שבדרך כלל מוקדשות לעבודה הבוקר הוקדשו לקצת דברים אחרים - קצת גולשת באינטרנט, קצת קוראת, קצת לומדת (חשיבה הכרתית, לימודי ימימה - ב-אתר אורות).

ויש גם דברים משמעותיים שקורים, במסגרת ניקוי הגוף מרעלים (אתם זוכרים את היפרדות מניקוטין שעשיתי?), החלטתי אתמול כי גם את רעלי הסוכר והגלוטן אני רוצה להפחית, אני עדיין לא יוצאת בהצהרות על להעלים לגמרי, אבל החלטתי שאני מפחיתה למינימום את כמות הסוכר והגלוטן שנכנסת לי לגוף. מי שמכיר אותי טוב יודע שמתוקים הם הצד החזק שלי, ויש ימים שבהם אני מסוגלת "לפרק" חבילת שוקולד לבד, אני לא מאלה שיכולים לאכול קוביה אחת ודי.
אז איך אני מתמודדת עם זה? קודם כל מניסיון העבר שלי אני יודעת שאם אני לא מכניסה את המתוק לפה על הבוקר הצורך שלי במתוקים במשך היום יורד. אם אני לא אוכלת אותם בכלל אז החשק ממש מועט. וברגעים שהחשק הגיע אתמול שתיתי מים, ואם זה עדיין לא עבר אכלתי פרי.
וגם אני שמה לב יותר לדברים שאני אוכלת. למשל, כשהסתכלתי היום על צנצנת הסילאן, שלתומי חשבתי שהיא עשויה רק מתמרים, גיליתי כי יש בה גם תוספת סוכר.

זהו לבינתיים, שרק ימשיך כך ושיהיה טוב לכולם.
יום שמח ומשובח.
גלית 

יום ראשון, 20 במאי 2012

תסתכל לילד שלך בעיניים ...

כשאתה כועס על מישהו בדרך כלל אתה לא מסתכל על העיניים שלו או בכלל בתוך עיניו.
תסתכלו לילד בעיניים, אני לא יודעת מה אתכם אבל אותי זה ישר ממיס וכל הכעס נעלם, או לפחות נכנס לשליטה.