אלף שנים לחכות - מיה טבת דיין
וואו. זה פשוט לא ייאמן. איך שהתחלתי לקרוא אותו הרגשתי שזה בדיוק, אבל ממש בדיוק, מה שאני זקוקה לו. כמו כוס תה חם ביום גשום מאד באמצע החורף, כמו אבטיח קר ביום קיץ. פשטות מדויקת.
אני יושבת וקוראת, ומחזיקה את עצמי שלא להעתיק משפטים שלמים לתוך המחברת שלי, משפטים שילוו אותי אחר כך, הרבה אחרי שאני אסיים את הספר (לפעמים אני עושה את זה).
קחו לדוגמה את זה:
"זה קצת כמו בטיולים שאני הולך לאיבוד במדבר. מצד אחד אני תמיד שמח להיות לבד עם ההרים והסלעים והשמיים. אבל מצד שני השלווה אף פעם לא מושלמת, ואתה כל הזמן מחפש נקודות אחיזה, סימן מוכר לפני שירד הלילה"
אני רק בהתחלה של הספר, ואני קוראת אותו לאט-לאט, כמו שמוצצים קוביה אחת יחידה של פרלין שוקולד משובח, והטעם מתפזר בפה ויורד לגרון, ואתה מוצץ אותה בעדינות כדי שלא תיגמר מהר.
הייתי חייבת לשתף אתכם בהרגשות האלה. ממש הרגשתי מוכרחה להוציא את כל הטוב הזה החוצה ולשתף בו מישהו.
אני קוראת את הספר ומרגישה כאילו אני יושבת בחדר צבעוני בכתום-ירוק-ורוד בחדר אפלולי וקריר בהודו .
מעולם לא ביקרתי בהודו, ויש כאלה שטוענים גם שלא הייתי מצליחה להסתדר עם העליבות שם, אבל זה עניין אחר לגמרי ולא שייך.
אני מתחברת לכל משפט ומשפט שכותבת מיה טבת.
שבת שלום יקירים.
שתהיה השבת שלכם מבורכת.
גלית.
וואו. זה פשוט לא ייאמן. איך שהתחלתי לקרוא אותו הרגשתי שזה בדיוק, אבל ממש בדיוק, מה שאני זקוקה לו. כמו כוס תה חם ביום גשום מאד באמצע החורף, כמו אבטיח קר ביום קיץ. פשטות מדויקת.
אני יושבת וקוראת, ומחזיקה את עצמי שלא להעתיק משפטים שלמים לתוך המחברת שלי, משפטים שילוו אותי אחר כך, הרבה אחרי שאני אסיים את הספר (לפעמים אני עושה את זה).
קחו לדוגמה את זה:
"זה קצת כמו בטיולים שאני הולך לאיבוד במדבר. מצד אחד אני תמיד שמח להיות לבד עם ההרים והסלעים והשמיים. אבל מצד שני השלווה אף פעם לא מושלמת, ואתה כל הזמן מחפש נקודות אחיזה, סימן מוכר לפני שירד הלילה"
אני רק בהתחלה של הספר, ואני קוראת אותו לאט-לאט, כמו שמוצצים קוביה אחת יחידה של פרלין שוקולד משובח, והטעם מתפזר בפה ויורד לגרון, ואתה מוצץ אותה בעדינות כדי שלא תיגמר מהר.
הייתי חייבת לשתף אתכם בהרגשות האלה. ממש הרגשתי מוכרחה להוציא את כל הטוב הזה החוצה ולשתף בו מישהו.
אני קוראת את הספר ומרגישה כאילו אני יושבת בחדר צבעוני בכתום-ירוק-ורוד בחדר אפלולי וקריר בהודו .
מעולם לא ביקרתי בהודו, ויש כאלה שטוענים גם שלא הייתי מצליחה להסתדר עם העליבות שם, אבל זה עניין אחר לגמרי ולא שייך.
אני מתחברת לכל משפט ומשפט שכותבת מיה טבת.
שבת שלום יקירים.
שתהיה השבת שלכם מבורכת.
גלית.
