יום רביעי, 21 בדצמבר 2011

בוקר של סתו באמצע החורף

רשומה ראשונה. אז מאיפה להתחיל? אולי פשוט מעכשיו.
רשומה קצרה רק כדי להתחמם (כמו הסתו, להקת החימום של החורף)


הבלוג הזה כבר קיים המון-המון-המון זמן ... בראש שלי. אני מצאתי את עצמי כל כך הרבה פעמים כותבת את הפוסטים בראשי, בכל מיני רגעים בחיים. והחלטתי שזהו, צריך להתחיל... למה צריך? לא יודעת. מרגיש לי נכון. אני פשוט אתחיל ואזרום עם זה. מקווה שכל מי שיקרא בו יהנה.
מה בעצם אני רוצה להגיד ברשומות שלי? בגדול, לעצור לרגע את החיים להסתכל על כל רגע ורגע בנפרד, ופשוט ליהנות.


אז למה בעצם בוקר של סתו?
בחוץ אפור מאד, התחזית אומרת שירד גשם, בינתיים הוא בושש מלבוא, אך בחוץ הכל אפור. בניגוד להרגשת חודש אפריל שקפצה לביקור ביומיים האחרונים, זה שינוי די מרענן להרגיש קצת את החורף.
לא היתה לי מצלמה זמינה אבל אני אנסה לתאר את מה שראיתי כשיצאתי לשפוך את האשפה בבוקר. שמיים אפרפרים ונקיים, שדה נקי וירוק, ושקט. אפשר היה ממש לראות את השקט. זו התמונה שנגלתה לעיני.


וכתוספת לאווירה הסתווית כשפתחתי את הטלויזיה ב-ערוץ 23 (אני בטוחה שעוד אכתוב פוסט על הערוץ היחידי בטלוויזיה שאני נהנית ממנו) מצאתי את עצמי מול יואל לרנר ומוטי דיכנה (מגזוז) שרים ביטלס:




ולאחר מכן הוקסמתי להכיר את  swing degitanes בקטע שנקרא (מדרכות סתיו).
הלהקה הזו ליוותה לי את הבוקר, איזו מוזיקה משובחת.


ולסיום קבלו את יואל לרנר בשיר מקסים-מקסים שכתבה לאה גולדברג והלחין מיקי גבריאלוב:






יום נפלא לכם.





אין תגובות: