דמעות בעיניים...

ככה סיימתי את שני הפרקים האחרונים של הספר "מקימי", דמעות ממלאות את גרוני ונשפכות החוצה.
לא יודעת למה, אולי מכך שהספר כתוב טוב, אבל אם אני אהיה אמיתית עם עצמי בגלל התוכן של הדברים. כרגע קשה לי לתאר במילים את מה שהרגשתי כאשר קראתי את המילים, מה עבר בראשי, איך נראים חיי ואיך יש כל כך הרבה דברים שאני עוד לא יודעת. זהו, אני לא אמשיך כרגע, אני ממליצה בחום לקרוא את הספר ולחשוב עליו לעומק.