יום שישי, 6 בינואר 2012

שינוי אמיתי ...

בעוד שש שעות אני אשב על הכיסא של המטפל והוא אמור לגאול אותי מאותו הרגל ארור שנכנס לחיי לפני 22 שנים. עישון סיגריות. כל מי שמכיר אותי בחיי הבוגרים מכיר אותי מחזיקה סיגריה. למעט הפסקה אחת רצינית של כמה חודשים.

כשפגשתי חברה טובה בפגישת מחזור, וכשהיא ראתה אותי יוצאת לעשן, המשפט שהיא אמרה לי "את עדיין עם זה".
כן, הזה הזה מלווה אותי כל חיי הבוגרים. אני לא מכירה את עצמי כאדם בוגר ולא מעשן, והאמת אפילו קצת מפחדת מהשינוי הזה, אבל גם מאד מתרגשת. מתרגשת מחיי החדשים שעומדים בפתח. חיים נטולי עשן, נטולי ריח מסריח מהבגדים, מהידיים, מהפה ועוד ועוד. כל מי שמעשן יודע שזה נדבק בכל דבר.

הילדים שלי לא  מכירים אותי לא מעשנת, הם רגילים לריח שנודף ממני ואף פעם לא התלוננו. תודה רבה לכם יקיריי שסבלתם אותי כל השנים האלה, מקווה שמעכשיו יגיע הפיצוי.

תודה רבה לאלוהים שהחזיק לי את הגוף בכל השנים הארוכות האלה, מבטיחה כי מעכשיו אהיה ראויה לגוף הנהדר הזה, החזק כל כך.

מאחלת לי בהצלחה רבה.
והנה השיר שילווה את היום הזה.



תגובה 1:

יעקב שמעוני אמר/ה...

מחזיק אצבעות בגאווה של אח צעיר.

ומחכה לפוסט הבא.... אחלה בלוג אחותי!