מי שמכיר אותי באופן אישי, יודע שיש לי ביקורת רבה על החינוך הציבורי - על דרכי הלימוד, גודל הכיתות, השימוש הרב בטכנולוגיה בכיתות הנמוכות, ועוד ועוד נושאים שעליהם עוד אפרט בפוסטים אחרים.
אבל היום אני לא פה בשביל הביקורת היום אני פה בשביל השבחים.
ולהלן עיקרי הסיפור המקסים:
בכורתי כבר כמה ימים לא מרגישה טוב, השפעת הגיעה גם אליה, והיא לא הגיעה לבית הספר כבר כמעט שבוע.
לפני כמה ימים קיבלתי למייל שלי הודעה מהמחנכת המקסימה שלה שדורשת בשלומה ומוסרת כי היא היתה חסרה בכיתה בפעילות ט"ו בשבט, ומאחלת לה רפואה שלמה.
חייבת לציין פה כי זו לא הפעם הראשונה שקיבלנו מייל ממחנכת הכיתה, מדי פעם אנחנו מקבלים מייל אישי או כיתתי שבו מציינת המורה לשבח את תלמידי הכיתה כולה, או את בתי בפרט. דבר שאני בטוחה שמחזק את בתי ומעלה את בטחונה ואהבתה לבית הספר.
והנה הדבר הגדול, שלדעתי לא הרבה תלמידים זוכים לו במדינתנו הקטנה, והוא לא מובן מאליו מבחינתי בכלל בכלל. ביום שישי לקראת שעות הצהריים מקבל אישי היקר טלפון ממורתה של בכורתי (חייבת לציין שאני שמתי לב לכך שהיא מתקשרת כל פעם עם הורה אחר כדי לדאוג שתהיה מעורבות של שני ההורים במה שקורה עם הילד ולא התמקדות בהורה אחד, בדרך כלל האם).
כדי לקצר, המורה המקסימה שאלה אם ניתן לבוא לבקר את ילדתי כדי לתת לה את התעודה. (ביום שישי חולקו תעודות המחצית לתלמידי בית הספר). תשובתנו היתה חיובית כמובן.
לאחר כרבע שעה הגיעה לביתנו מורתה המקסימה של בתי, ישבה עם בתי והגישה לה את תעודתה ושבחה אותה על מחצית נפלאה שהיתה לה ואיחלה לה הצלחה רבה במחצית השנייה של השנה.
אני חייבת להגיד שגם עכשיו אני מרגישה חום והתרגשות בלבי על המחווה המקסימה הזו. אני כבר אפנה אליה באופן אישי, ולכן אני לא אציין פה את שמה, אבל מי שמכיר אותנו באופן אישי יודע במי מדובר.
יישר כוח מורתנו היקרה, הלוואי ויהיו עוד רבים כמוך במערכת החינוך.
אבל היום אני לא פה בשביל הביקורת היום אני פה בשביל השבחים.
ולהלן עיקרי הסיפור המקסים:
בכורתי כבר כמה ימים לא מרגישה טוב, השפעת הגיעה גם אליה, והיא לא הגיעה לבית הספר כבר כמעט שבוע.
לפני כמה ימים קיבלתי למייל שלי הודעה מהמחנכת המקסימה שלה שדורשת בשלומה ומוסרת כי היא היתה חסרה בכיתה בפעילות ט"ו בשבט, ומאחלת לה רפואה שלמה.
חייבת לציין פה כי זו לא הפעם הראשונה שקיבלנו מייל ממחנכת הכיתה, מדי פעם אנחנו מקבלים מייל אישי או כיתתי שבו מציינת המורה לשבח את תלמידי הכיתה כולה, או את בתי בפרט. דבר שאני בטוחה שמחזק את בתי ומעלה את בטחונה ואהבתה לבית הספר.
והנה הדבר הגדול, שלדעתי לא הרבה תלמידים זוכים לו במדינתנו הקטנה, והוא לא מובן מאליו מבחינתי בכלל בכלל. ביום שישי לקראת שעות הצהריים מקבל אישי היקר טלפון ממורתה של בכורתי (חייבת לציין שאני שמתי לב לכך שהיא מתקשרת כל פעם עם הורה אחר כדי לדאוג שתהיה מעורבות של שני ההורים במה שקורה עם הילד ולא התמקדות בהורה אחד, בדרך כלל האם).
כדי לקצר, המורה המקסימה שאלה אם ניתן לבוא לבקר את ילדתי כדי לתת לה את התעודה. (ביום שישי חולקו תעודות המחצית לתלמידי בית הספר). תשובתנו היתה חיובית כמובן.
לאחר כרבע שעה הגיעה לביתנו מורתה המקסימה של בתי, ישבה עם בתי והגישה לה את תעודתה ושבחה אותה על מחצית נפלאה שהיתה לה ואיחלה לה הצלחה רבה במחצית השנייה של השנה.
אני חייבת להגיד שגם עכשיו אני מרגישה חום והתרגשות בלבי על המחווה המקסימה הזו. אני כבר אפנה אליה באופן אישי, ולכן אני לא אציין פה את שמה, אבל מי שמכיר אותנו באופן אישי יודע במי מדובר.
יישר כוח מורתנו היקרה, הלוואי ויהיו עוד רבים כמוך במערכת החינוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה